אם כבר משתמשים בעקדת-יצחק כמשל לציונות – אז אי-אפשר להתעלם מהעובדה שכל הסיפור, מאז התנ"ך ועד ימינו אלה, מסופר על-ידי ה"אברהמים". ובצדק. אף אחד לא אומר שלא. הם הרי היו האבות-הרמים, המייסדים, ההוגים, החוזים, ששוחחו ישירות עם האלוהים, הם הרי היו אלה שהעמידו את עצמם במבחן על הנכונות לשלם את המחיר הכי כבד בעולם.
אבל :
למרות שלפי הסיפור של האברהמים יצחק היה רק סטטיסט, רק הבן-של -, הרי ברור שגם יצחק שילם מחיר כבד. הוא אומנם עלה על המוקד ברצון, הסכים לכל עם אבא-אברהם, אבל פנים-אל-פנים עם המוות – הוא נעמד. לא אברהם. עוד אם להביא בחשבון, שבעקדת-יצחק של הציונות – לא תמיד נמצא אייל בסבך, לא בשביל כל יצחק.

אז זהו סיפור של אחד היצחקים, דוח מפורט, מסופר דוגרי : איך זה היה להיות שם, על המזבח, איך כל העסק נראה משם, מבעד לעבותות של העקדה ב- 1948.

הספר ראה אור בשנת 85', הוצאת דומינו.
אזל מדפוס.